דף הבית  |  הרשמה לרשימת תפוצה  

Israel Laser and Electro-Optical Society (ILEOS) ד"ר משה אורון המדען הראשי של חברת קילו למבדה סגן נשיא החברה הבינלאומית לאופטיקה ICO הנשיא לשעבר של אגודת ILEOS התחלות ראשונות ניצני התעשייה והמחקר בתחומי האופטיקה והאלקטרואופטיקה בישראל, בזמנים המודרניים, החלו בשנת 1937 עת עלה ארצה פרופ' עמנואל גולדברג, לשעבר המייסד והמנכ"ל של חברת ZEISS IKON ופרופסור באוניברסיטה של דרסדן בגרמניה. פרופ' גולדברג עלה ארצה בעצתו ועידודו של פרופ' חיים וויצמן, לאחר שהודח ממשרתו בגרמניה עקב יהדותו. פרופ' עמנואל גולדברג הגיע עם תכנית ידועה ומוחלטת להקים בארץ תעשיה בתחום, ואמנם כך עשה. עוד ב1937 הוצע לו על ידי יו"ר התאחדות האינג'נרים והארכיטקטים בפלשתינה - א"י דאז לשכור עבור המפעל את קומת הקרקע של בנינם ברחוב דיזנגוף 200, קומה שהייתה מיועדת להקמת מכון התקנים אך לא אוכלסה. "מכשירי גולדברג" התנחלה בבנין ושהתה בו עד שנות השישים עת עברה לרחובות, מקום בו שוכנת היום חברת אלאופ-אלביט מערכות. "מכשירי גולדברג" עסקה בתכנון וייצור מכשור אופטי, החל מפריסקופ המשמש לתצפית על נמל יפו מחדרו של מנהל הנמל שלא היתה לו תצפית קו ראיה ישר, המשך במערכות עיבוד צילומי אויר עבור הבריטים וגמור במצפן פריזמטי עבור חיילי צה"ל. עברו מחצית יובל שנים עד הקמת המיזם התעשייתי השני בתחום והוא חברת "מכשירי רחובות" שהיזמה להקמתה הייתה של פרופ' יוסף (ג'ו) יפה ממכון ויצמן למדע, בשנת 1962. "מכשירי רחובות" עסקה בציוד מדעי ותעשייתי בתחומי האינפרה אדום, ולאחר מספר שנים החלה בפיתוח ויצור מערכות לראיית לילה עבור צה"ל והייתה חברה חלוצה בתחום זה בארץ ומהמתקדמות בעולם. פרופ' יוסף (ג'ו) יפה עלה ארצה ממנצ'סטר, אנגליה, בשלהי מלחמת השחרור ביזמתו של פרופ' חיים וויצמן והיה מורה וחוקר במכון עד שעבר באופן מלא, ביזמתו, לתעשייה. נושא השימוש היעיל באנרגית השמש ושימושיה השונים היה נושא מרכזי במחקר והפיתוח במעבדה הלאומית לפיסיקה, והנושא נתמך ועודד על ידי ראש הממשלה דאז, דוד בן-גוריון. קולטי שמש פותחו כבר בשנת 1952, וחימום מים ביתי היה דבר נפוץ בישראל טרם הוחל בנושא בארצות אחרות. עד היום, צבעים, הבולעים יפה את כל ספקטרום אור השמש, נקראים "צבעי תבור" על שמו של פרופ' צבי תבור שפיתח אותם בשנות החמישים. הפעילות האקדמית והתעשייתית הפעילות האקדמית הראשונית התבססה על סגל הפקולטות לפיזיקה באוניברסיטה העברית, הטכניון , מכון ויצמן למדע ואוניברסיטת ת"א. בשנת 1967 הוקם JCT- Jerusalem College of Technology על ידי פרופ' זאב לב והפעילות האקדמית התרחבה לאחר מכן גם לאוניברסיטת בן-גוריון ומספר מכללות. ניתן עתה האות לעולם האקדמי והתעשייתי בארץ כי מומחים בעלי כישורים הנדסיים ומחקר בתחומי האופטיקה יוכשרו בארץ. ניתן לציין עוד שתי יוזמות תעשייתיות בתחום: חברת "סאיטקס", שנוסדה ב- 1969 על ידי אפי ארזי פתחה מערכות הדפסה חדישות וחברת "תעשיות לייזר" שנוסדה ב-1973 על ידי עוזי שרון ופרופ' קפלן הייתה חלוצה עולמית בישום מערכות לייזר לניתוחים ושימושים רפואיים. במקביל לפיתוח התעשייתי התרחבה משמעותית הפעילות האקדמית בתחומי האופטיקה והאלקטרואופטיקה, במכון ויצמן למדע, באוניברסיטה העברית, באוניברסיטת תל-אביב, בטכניון, באוניברסיטת בן-גוריון, ברפא"ל, בממ"ג שורק, בקמ"ג-דימונה ובמכללת אריאל. ניצני ILEOS כדי לאגד את הפעילות המתרחבת בתחומי האלקטרואופטיקה בישראל, יזם פרופ' יוסף בן-אורי מהטכניון הקמת אגוד מקצועי בנושא. ב-1969 התארגנה וועדה מחברי סגל הטכניון (יוסף בן-אורי, סול קימל, יוסף שמיר ויעקב פוליץ') והקימה את "חוג הלייזרים ואלקטרואופטיקה בישראל" ILEOS-Israel Laser and Electro Optical Society. הוועדה המקורית שמשה גרעין לניהול החוג במשך שנים רבות וכנשיא הראשון נבחר פרופ' סול קימל. הכנס הבינלאומי הראשון בארץ ובית-ספר קיץ על לייזרים ושימושיהם נערך בתל-אביב בקיץ 1970 בהשתתפות למעלה מ-350 איש, כולל מדענים ידועי שם מחו"ל. בהנהגת נשיאים נוספים שנבחרו בהמשך (פרופ' עמנואל מרום, מאוניברסיטת תל-אביב, פרופ' יוסף שמיר, מהטכניון, פרופ' אשר פריזם, ממכון ויצמן למדע, דר' משה אורון, מממ"ג שורק). באמצע שנות השבעים התקבלה האגודה ILEOS כנציגת ישראל באגודה הבינלאומית לאופטיקה (International Commission for Optics - ICO), קשר איתן שמתקיים עד עצם היום הזה. ה-ICO נתן חסותו לכנסים בינלאומיים בירושלים ב-1976 וב-1986 על הולוגרפיה ועבוד אותות אופטי בהשתתפות מדענים מחו"ל וכן לכנסים הבינלאומיים נוספים. בכל תקופת קיומו פעלה אגודת ILEOS רבות בארגון כנסים, סדנאות וביקורים במעבדות מחקר והתעשייה האלקטרואופטית. מבין הכנסים שלא צוינו לעיל ראוי להזכיר את: בי"ס על נושא הדמייה אופטית ב- 1974 בי"ס על אופטיקה משולבת ותקשורת סיבים ב-1975 נערך בטכניון כנס על הולוגרפיה לזכרו של דניס גבור (טכניון, 1980); בי"ס על מערכות תקשורת סיבים אופטיים (טכניון 1981) סדנא צרפתית ישראלית על מחשוב אופטי (תל-אביב 1992) היום, מונה אגודת ILEOS יותר מ-600 חברים מכל תחומי האקדמיה והתעשייה ונשיא האגודה הנוכחי הוא פרופ' אברהם קציר מאוניברסיטת תל-אביב. האגודה מקיימת כינוסים ארציים עם חשיפה בינלאומית מדי שנתיים (מאז 1985), אלה עוסקים בעבודות מחקר ופיתוח וכן מקימים תערוכת מוצרים וציוד מחקר. כנסים אלה נערכים בחסות לשכת המהנדסים האדריכלים והאקדמאים במקצועות הטכניים בישראל, והם הנקראים בשם OASIS - Optical Engineering and Science in Israel בשנים שבהן לא מתקיים הכינוס הארצי מתקיים כינוס הנדסי ארצי. המצב בהווה כיום קימות מסגרות לימוד ומחקר בתחומי האלקטרואופטיקה בשבע אוניברסיטאות, שלוש מכללות ושלושה מרכזי מחקר לאומיים. במסגרות אלה מועסקים חוקרים בכירים וזוטרים, סטודנטים לתארים מתקדמים ותלמידי אוניברסיטה. קיימים בארץ למעלה ממאתיים וחמישים מפעלים תעשייתיים, קטנים בינוניים וגדולים. מפעלים אלה מיצרים ומשווקים תוצרת בכ-4 מיליארד דולרים בשנה (2010). בארץ מספר גדול של התחלות יזומות בתחום, חלקן ליד אוניברסיטאות וחלקן בתכניות החממות הטכנולוגיות שבהן כ-40 תכניות בתחומי האלקטרואופטיקה, המפוזרים בין 24 אתרי החממות הטכנולוגיות בארץ. אם לסכם את הנאמר לעיל, הרי שניתן לחלק את פעילות התעשייה הישראלית באלקטרואופטיקה לכמה תקופות היסטוריות: 1935-1948 אופטיקה למערכות תצפית וצילום, בעיקר צבאית 1949-1975 בנית תשתיות אופטיקה ולייזרים, עבור מערכת בביטחון 1975-1993 פיתוח תשתיות אזרחיות המבוססות על התשתיות הביטחוניות 1993 עד היום, ירידה משמעותית בתשתיות בטחון וצמיחת תשתיות ותעשיה באוריינטציה גלובלית. ההגירה המסיבית של מדענים ומהנדסים מברית המועצות לשעבר, מאז שנות השמונים, הוסיפה נדבך חשוב בכמות (הכפלה פי שניים) ואיכות כוח האדם התעשייתי והמחקרי בתחומי האלקטרואופטיקה בארץ, דבר שאפשר המשך פיתוח מואץ בשנים אלה. הפעילות התעשייתית בארץ בשנת 2010 היא בתחומים הבאים: (רק מספר מצומצם של חברות צוינו בכל תחום אך כל ה-250 חשובות באותה מידה) 30% בתחומי הדפוס וההוצאה לאור HP-Indigo, Kodak-Scitex, HP-Nur macroprinters 25% בתחומי מכשור בדיקה ובקרת איכות Applied Materials, Orbotech, Nova, are in semiconductor testing, Ophir in laser diagnostics and optical component manufacturing, Mobileye in optical systems for traffic safety and Optimet, Nextec, in mechanical dimension testing. 16% מכשור רפואי ודיאגנוסטי Lumenis, Syneron are in laser surgery and treatment, Given imaging in capsule based endoscopy and Orsense in non invasive blood testing 15% מכשור וציוד צבאי IAI, Elbit systems, Rafael and SCD develop and manufacture lasers, night-vision, remote sensing systems and optical satellites 4% מערכות לעיבוד מתכות, חומרים קראמיים ויהלומים 1% > מערכות חלל וחישה מרחוק, IAI-EROS satellites 1% > ננוטכנולוגיה, פילטרים לא לינאריים וציפויים מוליכים לתאי שמש KiloLambda שני הסעיפים האחרונים אמנם קטנים תעשייתית, פחות מאחוז, אך כיום מושקעים סכומים משמעותיים בפיתוחם העתידי באקדמיה ובתעשייה. הפעילות בחממות הטכנולוגיות הביאה לבגרות מספר חברות, לדוגמא: מסנני אולטרה סגול: OFIL systems גבישים אופטיים לא לינאריים ואחרים: RAICOL crystals להלן מספר דוגמאות למוצרים (באדיבות החברות המיצרות)